הדלקת נרות לעקורים מביתם

הרב שי טחןיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
יש לי שאלה לכבוד הרב. רבים מתושבי דרום הארץ וצפון הארץ כידוע עכשיו עקורים מביתם ונמצאים בבתי מלון. היכן עליהם להדליק את נרות החנוכה?
תשובה:
אדם השוכר חדר בבית מלון ידליק בחדרו שכן אותו חדר נחשב כביתו לזמן שהוא שוהה שם, דמאי שנא מבית רגיל שהוא שוכר. וכן גם כתב המהרש״ם (ח״ד סימן קמו) שמי ששוכר חדר ברכבת ללילה, אותו חדר נחשב כביתו לגבי ההדלקה.ופשוט שאין להדליק בלובי ובפרוזדור כיון שאינו מקום המיוחד לו, וכמו כן אין להדליק בחדר האוכל המשותף כיון שאינו מיוחד לו, ורק ניתן לו רשות שימוש כיון שהוא שוכר חדר במלון, ולא כמו שכתבו כמה מספרי זמנינו שחשבו שכיון שהרמ"א (סימן תרעז ס״א) כתב שיש להדליק במקום אכילה לכן ידליק בחדר האוכל, וזה אינו כמו שביארנו שהמקום צריך להיות שלו.
וכן הביא הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש חנוכה פרק לט הלכה יא) שאין רשאי להדליק בלובי על השלחן, והוסיף שאם אין מרשים לו להדליק בפתח חדרו, צריך לחפש מקום אחר, ומשמע שאינו יכול להליק בשום מקום אחר במלון. וכן פסק הגרב״צ אבא שאול באור לציון (ח״ד עמוד רפט) שאין יוצא ידי חובתו בחדר האוכל של המלון, אלא ידליק בחדרו כיון שישן שם והחדר מושכר לו באופן פרטי.
וכתב הגרי״ש אלישיב שאם המלון אינו מרשה לו להדליק בחדר אסור להדליק ואם הדליק ללא רשות הוי גזל ולא יצא ידי חובתו. ויש להסביר דבריו שכיון שהשכירו לו את החדר בתנאי שלא ידליק שם, אם כן המדליק עבר על התנאי ונחשב זה כאילו שוהה בחדר ללא רשות.
יתכן שהאופן בו נמצאים היום המפונים, דהיינו שהם מתארחים במלון לתקופה ארוכה, אם הם אוכלים תמיד בחדר האוכל ויש לכל אחד שלחן ומקום קבוע לו ולמשפחתו שאז יוכל להדליק שם אם אכן בעלי המלון אינם מרשים להדליק בחדרים.
ויהי רצון שבחג אורים זה נצא מאפילה לאורה והקב״ה יעשה לנו נסים כשם שעשה לנו בימים ההם בזמן הזה.
תשובות נוספות בנושא-
מסיבות חנוכה בעת מלחמה
שלום וברכה.
שאלתכם תלויה במחלוקת הפוסקים אם סעודות חנוכה הם סעודות מצוה או רשות, שאם הסעודה נחשבת מצוה ניתן לקיים כן גם בזמן זה, ואם נחשבת כסעודת רשות מן הנכון להימנע.
דהנה השלחן ערוך (סימן תרע ס״ב) הביא את דעת המהר״ם מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות רשות, שלא קבעום למשתה ושמחה אלא להלל ולהודות. והרמ״א הביא דעת החולקים (מהר״א מפראג) וכתב שיש בהם קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותם הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודות מצוה, עכ״ל.
וזה שאמרנו לעיל שיש להקל אם הסעודה נחשבת מצוה, נלמד מדברי הרמ״א (יו״ד סימן שצא ס״ב) שהביא המנהג באבל שרשאי להקל להשתתף בסעודת מצוה הנעשית בביתו, וז״ל: "אבל תוך שלושים אסור לכל סעודת מצוה שבעולם, אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן וכו’ מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י״ב חודש אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה".
וכתב הגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה פרק יז אות יג) שאבלים בתוך י״ב חודש מותרים להשתתף בסעודת חנוכה משפחתית, וכן הביא בספר גשר החיים (ח״א פרק כא ס״ח ס״ו) שמקילין כהגליון מהרש״א (ד״ה אבל) ובית לחם יהודה שכתבו שסעודת חנוכה הוו סעודת מצוה. ואם כן יש ללמוד קל וחומר שאם אבל רשאי להשתתף במסיבת הודאה של חנוכה, כל שכן שרשאים בזמן מלחמה.
וניתן להקל גם לספרדים (אף שכתב השלחן ערוך שסעודות חנוכה הם סעודות הרשות) על פי מה שכתב הגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמוד יח) שאם מנצלים מסיבות כאלה לדרשות בדברי תורה ויראת שמים, ודאי אז נחשבות סעודות אלו כסעודות מצוה.
שלום וברכה.
שאלתכם תלויה במחלוקת הפוסקים אם סעודות חנוכה הם סעודות מצוה או רשות, שאם הסעודה נחשבת מצוה ניתן לקיים כן גם בזמן זה, ואם נחשבת כסעודת רשות מן הנכון להימנע.
דהנה השלחן ערוך (סימן תרע ס״ב) הביא את דעת המהר״ם מרוטנבורג שריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות רשות, שלא קבעום למשתה ושמחה אלא להלל ולהודות. והרמ״א הביא דעת החולקים (מהר״א מפראג) וכתב שיש בהם קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותם הימים היה חנוכת המזבח. ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודות מצוה, עכ״ל.
וזה שאמרנו לעיל שיש להקל אם הסעודה נחשבת מצוה, נלמד מדברי הרמ״א (יו״ד סימן שצא ס״ב) שהביא המנהג באבל שרשאי להקל להשתתף בסעודת מצוה הנעשית בביתו, וז״ל: "אבל תוך שלושים אסור לכל סעודת מצוה שבעולם, אבל סעודת מצוה דלית ביה שמחה מותר ליכנס בה, כגון פדיון הבן וכו’ מותר לאכול שם אפילו תוך שבעה, ובלבד שלא יצא מפתח ביתו. והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י״ב חודש אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה וכל שכן בשאר סעודות שאין בהם שמחה".
וכתב הגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה פרק יז אות יג) שאבלים בתוך י״ב חודש מותרים להשתתף בסעודת חנוכה משפחתית, וכן הביא בספר גשר החיים (ח״א פרק כא ס״ח ס״ו) שמקילין כהגליון מהרש״א (ד״ה אבל) ובית לחם יהודה שכתבו שסעודת חנוכה הוו סעודת מצוה. ואם כן יש ללמוד קל וחומר שאם אבל רשאי להשתתף במסיבת הודאה של חנוכה, כל שכן שרשאים בזמן מלחמה.
וניתן להקל גם לספרדים (אף שכתב השלחן ערוך שסעודות חנוכה הם סעודות הרשות) על פי מה שכתב הגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמוד יח) שאם מנצלים מסיבות כאלה לדרשות בדברי תורה ויראת שמים, ודאי אז נחשבות סעודות אלו כסעודות מצוה.
הדלקת נרות חנוכה לפני שקיעה
כן. נראה לי שבמקרה כזה מותר מפלג המנחה.
צריך לברך.
חייב שיהיה שמן שידלק כחצי שעה אחרי שקיעה.
אפשר גם שאשתך תדליק אם היא נשארת בבית. ואתה תצא בהדלקה שלה
כן. נראה לי שבמקרה כזה מותר מפלג המנחה.
צריך לברך.
חייב שיהיה שמן שידלק כחצי שעה אחרי שקיעה.
אפשר גם שאשתך תדליק אם היא נשארת בבית. ואתה תצא בהדלקה שלה
חנוכיה עגולה
הויכוח לגבי "קנים עגולים" לא מתחיל מהחנוכיה, כמובן. הוא מתחיל מנושא המנורה. נהוג בעם ישראל הרבה אמוד שנים לצייר את מנורת המקדש עם קנים עגולים, כפי שהיא מופיעה על שער טיטוס. הרבי מליובוויטש, בעקבות הציור ברמב"ם, נלחם על כך שהציור של הקנים העגולים הוא טעות ושהמנורה בבית המקדש היתה עם קנים ישרים. חסידי חב"ד, בעקבות רבם, נלחמים על העניין הזה.
לגבי החנוכיה מדובר על "הרחבה" של העניין. כך שאין שום עניין הלכתי שאוסר את השימוש בה. אלא העובדה שהיא מזכירה את המנורה, שבה לדעת הרבי מחב"ד אסור לתצייר עם קנים עגולים.
לכן, גם אם תקבל את דעת הרבי מחב"ד לגבי ציור של מנורת בית המקדש, ותצייר אותה רק עם קנים ישרים, אני לא סבור שזה משפיע או נוגע למנוכיה... ולדעתי ניתן לעשות בה שימוש ללא שום בעיה. כלומר- אפילו לא מישהו שמקפיד על מנורה עם קנים ישרים.
הויכוח לגבי "קנים עגולים" לא מתחיל מהחנוכיה, כמובן. הוא מתחיל מנושא המנורה. נהוג בעם ישראל הרבה אמוד שנים לצייר את מנורת המקדש עם קנים עגולים, כפי שהיא מופיעה על שער טיטוס. הרבי מליובוויטש, בעקבות הציור ברמב"ם, נלחם על כך שהציור של הקנים העגולים הוא טעות ושהמנורה בבית המקדש היתה עם קנים ישרים. חסידי חב"ד, בעקבות רבם, נלחמים על העניין הזה.
לגבי החנוכיה מדובר על "הרחבה" של העניין. כך שאין שום עניין הלכתי שאוסר את השימוש בה. אלא העובדה שהיא מזכירה את המנורה, שבה לדעת הרבי מחב"ד אסור לתצייר עם קנים עגולים.
לכן, גם אם תקבל את דעת הרבי מחב"ד לגבי ציור של מנורת בית המקדש, ותצייר אותה רק עם קנים ישרים, אני לא סבור שזה משפיע או נוגע למנוכיה... ולדעתי ניתן לעשות בה שימוש ללא שום בעיה. כלומר- אפילו לא מישהו שמקפיד על מנורה עם קנים ישרים.
נרות שבת לבנים
בשבת ישנה מצווה שיהיה בביתו של כל אחד ואחד נר דולק. גם גברים וגם נשים... ומצווה זו קשורה לעונג שבת. בדרך כלל נשים מצוות יותר על הדלקת נרות שבת ולכן אימא היא שמדליקה את הנרות (והאבות צריכים לסדר את הנרות לפני כן!), אולם במקרים שאישה אינה יכולה להדליק, או כשבחור לא נשוי נמצא בשבת במקום שבו לא מדליקים- הרי שאז גם בנים חייבים להדליק נר שבת, כי צריך שיהיה נר שבת בבית שבו נמצאים.
כניסת שבת בהדלקת הנרות
כן, מבחינה הלכתית אשה מקבלת שבת בהדלקת הנרות. למיטב ידיעתי אין בזה הבדל בין ספרים לאשכנזים. אם אשהב לא רוצה לקבל שבת בהדלקה היא צריכה להגיד את זה במפורש, מה שקרוי בהלכה "לעשות תנאי", להגיד- אני לא מקבלת שבת בהדלקה.
הכוונה היא שהנר שלנו, הנשמות שלנו, החיים שלנו, שאושר והמזל שלנו ימשיכו להאיר תמיד.
כן, מבחינה הלכתית אשה מקבלת שבת בהדלקת הנרות. למיטב ידיעתי אין בזה הבדל בין ספרים לאשכנזים. אם אשהב לא רוצה לקבל שבת בהדלקה היא צריכה להגיד את זה במפורש, מה שקרוי בהלכה "לעשות תנאי", להגיד- אני לא מקבלת שבת בהדלקה.
הכוונה היא שהנר שלנו, הנשמות שלנו, החיים שלנו, שאושר והמזל שלנו ימשיכו להאיר תמיד.
חנוכה
מתפללים מנחה וערבית בבית הכנסת (אצל חלק מהאזכנזים מתפללים רק מנחה, ספרדים מתפללים מנחה וערבית), הולכים מיד הבית ומדליקים נרות.
מברכים שלוש ברכות בלילה הראשון-
שהחיינו,
להדליק נר של חנוכה,
שעשה ניסים.
בלילות הבאים רק את שתי הברכות האחרונות.
לאחר מכן אומרים את המזמורים שמופיעים בסידור, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ויושב בסתר עליון...
משתדלים לשבת ליד הנרות חצי שעה.
מתפללים מנחה וערבית בבית הכנסת (אצל חלק מהאזכנזים מתפללים רק מנחה, ספרדים מתפללים מנחה וערבית), הולכים מיד הבית ומדליקים נרות.
מברכים שלוש ברכות בלילה הראשון-
שהחיינו,
להדליק נר של חנוכה,
שעשה ניסים.
בלילות הבאים רק את שתי הברכות האחרונות.
לאחר מכן אומרים את המזמורים שמופיעים בסידור, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ויושב בסתר עליון...
משתדלים לשבת ליד הנרות חצי שעה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב שי טחן
עוד בנושא הלכה
מוצרים








